צפון יוון- טיול משפחתי חלק א':זגוריה וצומרקה
לקראת שעות אחר הצהרים המאוחרות אנחנו מגיעים לגשר ישן החוצה את נהר הוידאומטיס. הילדים ישנים ברכב מאחור, אחרי לילה בלי שינה וכמה שעות נסיעה מסלוניקי. אנחנו יוצאים לרגע להתרשם מנהר הוידאומטיס שצבעו טורכיז מהפנט. עוד רגע נגיע ל"בית" שלנו לימים הקרובים בכפר הציורי פפיגו בזגוריה. עלי שלכת כבר מקשטים את גדת הנהר, אדים עולים מהמים הקפואים, והמים הצלולים של הנהר עם צבע שכמותו עוד לא ראיתי גורמים לי לאושר אמיתי. היה שווה לחכות שלוש שנים.
ב2020 הידועה לשימצה, היינו אמורים להגיע לצפון יוון לטיול משפחתי. כרטיסים נרכשו, לינות הוזמנו, וההמשך ידוע. פאסט פורוורד שלוש שנים קדימה, הוחלט לשנות את מועד הטיול המקורי ולדחות אותו מהקיץ לחגים, סוף ספטמבר תחילת אוקטובר.
קצת פרטים כלליים על המסלול שלנו: טיילנו עשרה ימים סך הכל. נחתנו בסלוניקי, יצאנו לכמה ימים בזגוריה, המשכנו לצומרקה משם למטאורה, יום באזור האולימפוס וחצי יום בסלוניקי.
יוצאים לדרך - זגוריה here we come
נחתנו בסלוניקי בשעות אחר הצהרים המוקדמות. עייפים ונרגשים יצאנו לדרך לכיוון כפרי זגוריה. עצירה ראשונה: הסכר ליד העיירה וריה (Veria). הסכר יוצר אגם קטן ויפה, עצרנו לשעה קלה, חצינו את הגשר והתרשמנו מהשלכת הקסומה שקיבלה את פנינו ומהאגם הציורי.
עצירה שנייה בדרך לזגוריה -הכפר מצובו
בדרך אל הכפר המקסים מצובו התחלפו השמיים הכחולים של סלוניקי בעננים וערפילים, וכשהגענו אל הכפר עצמו גשם שוטף החל לרדת. מצאנו חניה במרכז הכפר ומיהרנו לתפוס מחסה במסעדה חמימה. אכלנו ארוחת צהרים טעימה וחיכינו שהגשם ייפסק. האוכל והשירות היו נהדרים ונראה שביום נעים יש כאן נוף משגע ומרפסת מקסימה. שם המסעדה Το Κουτούκι του Νικόλα
היות והשעה היתה כבר די מאוחרת החלטנו להצטייד בסופרמרקט לפני שנמשיך לפפיגו ויצאנו לדרך. מהתרשמות קצרה נראה שהכפר מקסים ודי תיירותי, לא באופן שלילי. אני אשמח לחזור לשם ולהקדיש עוד זמן למקום.
מגלו פפיגו - הבית שלנו בזגוריה
בשעות אחר הצהרים המאוחרות הגענו לפפיגו. עלינו בכביש המתפתל מעלה מעלה עד לכפר המשגע הזה שצוקי ג'מילה היפהפיים ניצבים מרשימים מעליו. בכניסה לכפר חיכו לנו בעלי הדירה החביבים שלנו. הדירה התגלתה כבית מקסים בעל שתי קומות, ארבעה חדרי שינה ושלוש מקלחות. חצר מקסימה שסוכת גפנים עם אשכולות ענבים משתלשלים מטה קיבלה את פנינו. קבלת פנים יוונית אמיתית. מהחצר יש כניסה למטבח מצויד היטב, ובקומה השנייה פינת ישיבה חמימה. בבקרים ביליתי שם זמן איכות עם עצמי עד שהשמש עלתה (זריחה מאוחרת ביוון בספטמבר), והצצתי על רכסי ג'מילה היפים. זה היה ללא ספק מקום הלינה הטוב ביותר בטיול, כשלכל אחד חדר משלו, פרטיות ומצד שני שטחים משותפים נעימים לבילוי יחד בסוף יום טיול.
מקומות לינה נוספים במגלו פפיגו ומיקרו פפיגו
מגלו פפיגו נהדר כבסיס לטיולים באזור זגוריה. חשוב לקחת בחשבון ששביל מפותל מוביל אל הכפר ומוסיף מעט מרחק משאר המסלולים והכפרים האחרים. אנחנו התאהבנו באווירה של הכפר, בבתי האבן עם גגות הצפחה, ברחובות הקטנים, בסמטאות ובמיוחד בנוף המטריף ובהרי ג'מילה המתנשאים מעל הכפר. כעשר דקות נסיעה מפפיגו נמצא כפר נוסף מיקרו פפיגו, גם הוא כפר משגע עם נוף יפהפה. הכפר פחות מומלץ בעיני כמקום לינה, אלא אם כן מגיעים להנות ברוגע כמה ימים ואז תוכלו לטייל פה בעצלתיים ולהנות מאווירה יוונית קסומה.
בוקר שמתחיל בטפטוף וממשיך בגשם שוטף
היום השני לטיול נפתח בשמיים מעוננים, טמפרטורות נמוכות וטפטוף. החלטנו לצאת לדרך לכיוון תצפית בלוי ולקוות שבדרך יתבהר. אבל כמובן שזה לא מה שקרה. תצפית בלוי היא אחת מהתצפיות המרהיבות על קניון ויקוס, הקניון הגדול ביותר ביוון ואפילו אחד הגדולים באירופה. ככל שהתקרבנו לתצפית הערפל ומזג האוויר הסגרירי רק התעצמו. אבל אנחנו החלטנו שלא בקלות מרתיעים אותנו, ויצאנו לתצפית, כעשרים דקות הליכה מהרכב. כמובן שההיגיון אומר שבמזג אוויר כזה לא נראה שום דבר והגשם ירטיב אותנו כהוגן, ובכל זאת התעקשתי לדבוק בתכנית. אחרי כמה דקות הליכה בגשם שהלך והתחזק פרשו אב המשפחה ושני הצעירים שבחבורה וחזרו לרכב. בינתיים עומר ואני החלטנו שלא לוותר על התענוג ולצעוד בגשם ובקור. בדרך פגשנו עוד מטיילים תמהונים, החלפנו חוויות, וכמובן לא ראינו שום דבר כשהגענו לתצפית המיוחלת. חזרנו לרכב רטובות עד לשד עצמותינו, אבל מרוצות ושמחות. אין מה לומר, זו היתה חוויה מגבשת.
הגשרים של זגוריה
בשלב הזה כבר הבנו שנצטרך כנראה לשנות קצת תכניות ולהתגמש. השתדלתי מאוד לזרום ולא להתבאס, ויש לציין שיש משהו במזג האוויר הסגרירי והקריר שמעניק לאזור מסתוריות ויופי, ואחרי קיץ חם בישראל התענגתי על הטמפרטורות הנמוכות ומזג האוויר הקריר. לא רחוק מתצפית בלוי נמצאים גשרי האבן המפורסמים של זגוריה. ביקרנו בשני גשרים: גשר קוקוריס היפה, וגשר פלאקידס בעל שלושת הקשתות. הגשרים נבנו מעל נהר הוידאומטיס במאות ה18 וה19 כדי לאפשר לסוחרים ולתושבים לחצות את הנהר ולהתנייד באזור. הגשרים העתיקים השתמרו וניתן לטייל טיול רגלי ביניהם או לבקר בכמה מהם בנפרד. אחרי החורף הנהר זורם, קחו בחשבון שבקיץ ובסתיו בדרך כלל לא תהיה כאן זרימה.
סיפור על דבור
בדרך חזרה לרכב תקף אותי דבור לא כל כך חביב שהסתבך לי בשיער, חוויה לא נעימה בלשון המעטה. אחרי ניסיונות התאוששות וכאבים, יצאנו לחפש מסעדה לארוחת צהרים. בכפר ויצטה Vista פגשנו משפחה ישראלית חמודה עם ארבע בנות מקסימות, באורח פלא היתה להן משחה טבעית מיוחדת נגד עקיצות. חיפשנו מסעדה פתוחה ולא מצאנו, משם המשכנו לאריסטי ולמסעדת זיסיס. אחת המסעדות הכי טובות בהן אכלנו בטיול. גם שם פגשנו את המשפחה החמודה וכולם במסעדה היו ישראלים 🙂 ככה זה בצפון יוון. הרגשנו קצת כמו בדרום אמריקה, פוגשים לאורך הטיול את אותן משפחות מטיילות, הגל העולה, והגל היורד.
גבי רוגובו
בזמן שישבנו והתענגנו על האוכל, קרני שמש הפציעו סוף סוף והחלטנו לסיים את היום בטיול קצר בגבי רוגובו. במרחק של כחמש דקות נסיעה מהכפר שלנו (פפיגו) לכיוון הכפר החמוד מיקרו פפיגו, נמצאים גבי רוגובו או באנגלית papingo rock pools. הגבים יפים בעיקר אחרי הגשמים אז הם מתמלאים. אם אתם מטיילים בעונת הקיץ ולא ירדו גשמים, ניתן לוותר על המקום. כשאנחנו הגענו קרני שמש אחרונות צבעו את השמים בוורוד וכתום והאירו באור רך וקסום את האבנים המקומרות שעוטפות את מי הגשמים שנקוו בגבים. היה סיום מושלם ליום מיוחד.
טיול קסום לצד נהר הוידאומטיס
למחרת זרחה השמש והשמיים התבהרו לשמחתנו הרבה. יצאנו לטייל לצד נהר הוידאומטיס. ישנם כמה מסלולים באזור ואנחנו בחרנו במסלול העובר בין שני גשרים: גשר קלדוניה העתיק וגשר פפיגו, זה מהיום הראשון, ממש לפני העלייה לכפר. התחלנו בטיפוס על הגשר העתיק שהוא בעיני הגשר היפה ביותר באזור. המסלול עצמו עובר ברובו ממש לצד הנהר ואפשר לרדת ולרחוץ במים הקפואים, במיוחד בימי הקיץ החמים. לשמחתנו מזג האוויר התחמם ואנחנו טבלנו קצת רגליים ועצרנו מליון פעם כדי להנות מהעצים, הצמחיה הירוקה סביב, מהשלכת וכמובן ממימי הנהר הצלולים. מידי פעם עוברות בנהר סירות ראפטינג ובהם מטיילים המשייטים על הנהר. זה מקום מעולה למי שמחפש שייט רגוע.
חמישים גוונים של ירוק וטורכיז
נהר הוידאומטיס ידוע בצבעו המשגע. בחלקים מסויימים המים בעלי צבע טורכיז ירקרק משגע. בשלב כלשהו הגענו לנקודה שפשוט לא יכולנו לזוז ממנה מרוב יופי. ישבנו לצד הנהר, נהננו משמש נעימה בתפאורה קסומה של נהר יפהפה ומעלי השלכת שהצטברו על חלוקי הנחל שלגדת המים.
המסלול הוא מסלול קוי, ולכן יש שתי אפשרויות: ללכת עד לגשר השני ומשם למצוא הקפצה לרכב ולנקודת ההתחלה. יש מלונות שמציעים שירות כזה ואפשר כמובן לנסות למצוא טרמפ עם מטיילים אחרים. אפשרות שנייה ללכת הלוך חזור, וזה מה שעשינו. לא הגענו ממש עד לגשר השני, הלכנו עד שהמסלול נהיה קצת פחות מעניין וחזרנו. בדיוק כשהגענו לרכב שלנו השמים התקדרו שוב וגשם זלעפות החל לרדת. יצאנו להתפנק בארוחת צהרים מאוחרת בכפר מיקרו פפיגו במסעדה של מלון הספא Mikro Papigo 1700 עם נוף משגע, אפילו עם העננים שאפפו את השמיים. הכפר עצמו נראה מקסים וכדאי להגיע אליו כשלא יורד מבול.
נפרדים מזגוריה ועוברים לצומרקה
אחרי שלושה לילות נפרדנו בעצב מהבית שלנו בפפיגו. היות והשמש שוב הפציעה החלטנו לפני המעבר לצומרקה לבקר בשתי תצפיות על קניון ויקוס. התצפית הראשונה – תצפית מהכפר ויקוס עצמו, ממנו גם ניתן לצאת למסלול למעיינות הוידאומטיס. אני שומרת לעצמי את המסלול לטיול הבא. התצפית על הקניון מרהיבה. לשמחתנו אפילו היינו כמעט לבד רוב הזמן.
תצפית מהכפר מונודנדרי
התצפית השנייה בה ביקרנו באותו יום היתה תצפית ממנזר אגיה פאראסקווי מהכפר מונודנדרי Holy Monastery of Saint Paraskevi. התחלנו בשיטוט בכפר החביב והגענו לאמפיתאטרון מרשים, ומשם חזרנו למרכז הכפר וצעדנו למנזר. התצפית על הקניון היא מרפסת נוף משגעת הצופה אל הקניון. גם בכניסה למנזר רחבה ממנה יש תצפית יפה.
הפוגה עירונית קצרה ביואנינה
אל יואנינה, העיר הגדולה ביותר בצפון יוון, הגענו לקראת שעות הצהרים המאוחרות. הרעב כבר הציק לנו כך שמיד פצחנו בחיפוש אחרי מסעדה נחמדה. ובמדרחוב חמוד שהזכיר לי קצת את שוק הפשפשים ביפו מצאנו מקום חמוד. התיישבנו במסעדה איטלקית והיה נחמד וטעים. אחרי הארוחה יצאנו לשוטט קצת. הגדולה רצתה קצת שופינג ואפילו מצאה חנות יד שנייה שאהבה. הקטנה חיפשה איתי מתנות בזמן שהגברים במשפחה יצאו להביא את הרכב. יואנינה עיר חביבה עם אגם יפה אליו לא הספקנו להגיע. בשל השעה המאוחרת יצאנו לצומרקה כשלפנינו עוד שעתיים כמעט של נסיעה בדרכים היפות והפתלתלות של צומרקה.
צומרקה כמה את יפה
צומרקה הפראית עם ההרים המתנשאים סביב והדרכים המפותלות קיבלה אותנו באהבה. הנופים היפים של צומרקה נשקפו אלינו מחלונות הרכב בדרכנו למלון שלנו לימים הקרובים. חלק מהכבישים כאן אינם חדשים או מתוחזקים, והפיתולים אכן מעט מאתגרים , אך רכבים ספורים בלבד עוברים כאן והנופים מסביב פשוט מהפנטים. בשעות אחר צהרים הגענו למליסורגי Melissourgoi הכפר שלנו בצומרקה. מרבית המטיילים מתמקמים בפרמנטה המרכזית, והיא בהחלט נראית חביבה ומזמינה, אך לצערנו לא נשארו מקומות לינה בעיר. המלון שלנו Agathi היה נחמד מאוד, נקי ושקט עם נוף משגע. סופיה המנהלת של המקום יודעת להכין קפה מצוין אותו שתינו בשמחה עם הגעתנו בתום יום גדוש וארוך אל מול הנוף המשגע. ממליצה גם להגיע למסעדה החביבה שבמרכז הכפר. אנחנו יצאנו לשם בערב בלי הילדים, זו היתה המסעדה האותנטית והמקומית ביותר בה אכלנו בטיול.
יום טיול מושלם בצומרקה: ראפטינג ומפלי קויאסה
את היום הראשון שלנו בצומרקה פתחנו בראפטינג. יצאנו לנקודת המפגש שהדרך אליה עוברת בדרכים המקסימות והמתפתלות של צומרקה. בחרנו לעשות את השייט עם חברת Via Natura ואנחנו ממליצים עליהם בשמחה. אחרי שפגשנו את שאר השותפים לשייט, הצטיידנו בחליפות (לא חובה, רק למי שלא רוצה להירטב), יצאנו לנקודת ההתחלה של השייט, כשעה נסיעה, שוב בדרכים היפות עם נוף ההרים סביבנו. השייט היה רגוע וממש נחמד. מסעיר במידה שהספיקה לנו. בעונת הקיץ והסתיו השייט על נהר הארכטוס רגוע למדי, אבל לא משעמם. מריה המדריכה החמודה שלנו, רק בת 16, אבל שנים רבות על הנהר, נתנה הסברים, חלקה אנקדוטות ומיתוסים על האזור והנהר, והיתה מקסימה ומקצועית. עצרנו במפלי קליפקי Klifkis waterfall היפים. אלו מפלים שניתן להגיע אליהם גם בטיול רגלי קצר, או בראפטינג כמונו. סיימנו בגשר פלאקה ומשם המשכנו לארוחת צהרים באחד הכפרים בדרך למפלי קויאסה. היעד השני שלנו ליום זה.
טיול למפלי קויאסה
מפלי קויאסה הם שכיית חמדה אמיתית. זו פנינת טבע קסומה ומטריפה. הגענו בשעות אחר הצהרים ולא היו כמעט מטיילים במקום, אולי בבוקר עמוס יותר. נכנסנו לשמורה היפה וצעדנו לצד הנהר ויובליו. כבר מההתחלה צועדים לצד המים, צמחיה עבותה מסביב וגם ביום חם מוצל פה ונעים. אחרי כמה דקות הליכה מגיעים לבית קפה חמוד ממש בתוך הטבע. עברנו אותו והמשכנו לצעוד. בהמשך הסתבר שהיינו צריכים לפנות שמאלה מיד אחרי בית הקפה ולטפס בשביל שעולה מעט למעלה. בשלב כלשהו כשאנחנו צועדים ממש על הבולדרים מסביב למים הבנו שטעינו והתחברנו לשביל הראשי. הבלבול שלנו זיכה אותנו במראות יפהפיים ומליון בריכות ומפלונים שאפשר לטבול בהם. היום היה חמים אמנם, אך אף שהטמפרטורה של המים קרובה לאפס, זה לא עצר את הבנות שלנו שנכנסו לרחוץ במים הקפואים. ברררררררר. המפלים כל כך יפים והבריכות עם צבע טורכיז משגע, אי אפשר להפסיק להתפעל ולצלם.
בדרכים המפותלות של צומרקה
אחרי הטיול הקסום שמנו פעמנו חזרה למלון שלנו. הוייז לקח אותנו הפעם בדרך חדשה ויפה. כל הדרכים פה מפותלות ויפות, עוברות בין הרים נישאים, המון ירוק, עיזים מדלגות במורדות ההרים, שקט ושלווה, ומידי פעם כפר קטן נידח, שני בתים בערך. תענוג. בערב יצאנו למסעדת Boútzas – Tavern בפרמנטה. האוכל והאווירה נהדרים. בשעות האור תהנו מנוף משגע מסביב.
יום אחרון בצומרקה ונסיעה למטאורה
את היום האחרון שלנו בצומרקה פתחנו במנזר קיפינס, לא רחוק ממפלי קויאסה. המנזר החצוב בסלע הוא נקודה יפה לעצור בה בדרך לאחד ממסלוליי הטיול היפים בצומרקה ולכפרים קלריטיס וסיראקו. הביקור די קצר, המנזר מיוחד והנוף מקסים. כשאנחנו הגענו היו לא מעט מבקרים, אבל לא עמוס בכלל.
טיול בשביל קלריטס סירקו
אחרי העצירה במנזר המשכנו לכפר קלריטס ממנו יוצא Kalarites – Syrrako Trail. מסלול טיול בין שני הכפרים הכולל ירידה אל הנחל העובר בין שני הכפרים. הטיול המלא הוא בדרך עפר שחיברה בעבר בין שני הכפרים. אנחנו ירדנו עד הנחל וחזרנו באותה דרך. קחו בחשבון שאם אתם עולים לסירקו, תצטרכו למצוא דרך לחזור לרכב שלכם, המסלול אינו מעגלי. המרחק בין שני הכפרים כמעט שעה ברכב בגלל הדרכים המפותלות. השביל מקסים, הנוף של הכפר הניבט ממול יפה מאוד. הירידה מעט תלולה (והיא גם עלייה די תלולה אם חוזרים באותה דרך כמובן), אבל זה לגמרי שווה את זה. למטה קריר ונעים, רבצנו לצד הנחל, וכמובן שגם פה הבנות האמיצות נכנסו לטבילה.
נפרדים מהכפרים של צומרקה
אחרי המסלול חיפשנו מסעדה בכפר קלריטס הציורי לפני שנצא לדרכנו ליעד הבא: מטאורה. מרכז הכפר חמוד, עם כמה מסעדות, סוכות גפנים משתרגות, סמטאות אבן צרות, עדניות פרחים ונוף משגע שעוטף את הכפר מכל כיוון. ישבנו במסעדה מקומית, קצת פחות מוצלחת הפעם, ונהננו מהאווירה והנוף. משם יצאנו לדרך ישירות למטאורה.
עד כאן החלק הראשון של הטיול שלנו בצפון יוון. הטיול בזגוריה וצומרקה היה פשוט מושלם. אם אפשר להקדיש עוד יום – יומיים לזגוריה זה יאפשר לכם להספיק עוד כמה מסלולים, פינות יפות ובעיקר לספוג את האווירה המיוחדת של צפון יוון. האזורים הללו לא ממש משמשים כבר למגורים, מרבית התושבים עברו לערים הגדולות או ליואנינה. יחד עם זאת מדובר בחבל ארץ יפהפה, בכפרים ציוריים, אווירה נינוחה, אוכל טעים, ונופים נהדרים. בקרוב חלק ב' ובו סקירה של המשך הטיול שלנו: מנזרי מטאורה, טעימה מהאולימפוס ומסלוניקי.
רוצים תכנית טיול מותאמת אישית?
יכול להיות שתתעניינ/י גם בזה:
טיול כוכב באוסטריה
אוסטריה -ההיית או חלמתי חלום? חלק א' של הטיול שלנו בחבל זלצבורג עם הילדים. נופים משגעים, שפע של אטרקציות, ובקיצור חופשה מושלמת
טיול בפרובנס בסתיו
פרובנס, ההיית או חלמתי חלום? חופשת החלומות בכפרי פרובנס, אוכל טוב, שווקים, נופים יפים. טיול איטי ונינוח באזור שכולו שיק צרפתי
טיול בצפון יוון ההררית
טיול משפחתי מושלם בצפון יוון בזגוריה וצומרקה. חלק א' הכולל טיול בין כפרים ציוריים, מעיינות נובעים עם צבע מהפנט, גשרים עתיקים והמון ירוק בעיניים
7 Responses
יופי של פוסט.
אפשר ממש לספוג את האווירה היוונית הרגועה דרך המילים.
תודה
תודה רבה שי, כיף לשמוע -:)
מקסים!
כתיבה מעולה מסייע מאוד
איפה חלק ב?
תודה רבה מירב! הפוסט השני בעבודה 🙂 מקווה לפרסם ממש בקרוב
הי מירב. תודה!
הפוסט השני עלה. מוזמנת לקרוא
תודה רבה! כתבת בצורה מקיפה והתמונות משגעות ! באיזה דרך נסעתם למטאורה? איפה מומלץ לעצור בדרך?
הי ענת. תודה רבה! האמת שאני לא זוכרת בדיוק. פשוט כתבנו בוייז מטאורה ונסענו לפי מה
שהאפליקציה כיוונה אותנו. יש דרך מאזור הכפר קלאריטיס לכיוון יואנינה ומשם למטאורה, לא נכנסנו ממש ליואנינה בחזור, אבל היציאה מצומרקה היתה
בדרך שונה מזו שבאנו בה. אפשר לעצור בכפר מצובו או ביואנינה עצמה בדרך למטאורה. אנחנו העדפנו לנסוע שעתיים וקצת בלי עצירות